אי אפשר להתעלם מהסיום המוחץ של הפרק, כאשר שוב מותירים אותנו בלתי מסופקים ואת השורדים עומדים על עמודים דים דים. גם ככה מדובר באתגר חסינות שכולו כוח רצון, אבל שוב הרצון להפסיק בנקודה מותחת גובר על הצורך למלא את ההבטחות ושוב קיבלנו פרק חסינות בלי חסינות והשורדים? הם יעמדו על עמודים דים דים עד שבת עכשיו. אבל כדי לא להקדים את המאוחר, נעבור לדבר על הפרק עצמו.
הפרק נפתח עם משה שמספר לנו על מישהי שעושה לו פוזות ומגרה אותו. דן שואל אותו, "מי מרינה?" ומשה אומר, "לא, קוריצה". עד כאן הטקסט שכתבה להם ההפקה. ברגע שהם עוזבים את הטקסט הכתוב משה מודה שכמה מהם הבטיחו לעידן לא להרוג את קוריצה, אבל שלא בטוח שהם יעמדו בזה נעמה לעומתו מתחילה לשיר "הכניסיני תחת כנפך" לקוריצה ויעל אומרת שהיא השורדת האולטימטיבית כי היא לא עושה בריתות מאחורי הגב וגם שואבת ומנקה אחריהם (או בקיצור, לא גורמת ליעל לחשוב יותר מדי). השבט כולו מתחיל לדבר על איזה חלקים כל אחד אוהב בעוף. משה מיד קופץ ואומר "אני אוהב חזה עם הכיריים" או בקיצור משה רוצה אישה מסולקנת שיודעת לבשל (נעמה?).
למנו תחמנו, כמו כל דבר באי הזה, זו הזדמנות לאסטרטגיה והוא מודה שהוא מתכוון להגן על קוריצה רק בגלל שהמושבעים, שרובם מסבאנה, יעריכו את זה. דן גם לא שוכח מי היה המלך האמיתי על האי ומקנאה מתחיל לדבר בגוף שלישי, "אני רוצה שיגידו שדן הגן על קוריצה".
אחרי שגמרו לעסוק בגיבורה האחרונה שנותרה על האי (כי שאר הבנות איך לומר, לא מבריקות ואת שחר לא סופרים) עוברים לשיעור הראשון בגן יוכבד, שיעור ציור. יעל ומשה מציירים זה את זו וזה יוצא ברמה של גן, בקושי. מה גרם להם לבחור דווקא בציור, לאלוהי הקארייביים ולהפקה הפתרונים. יעל נזכרת במה שקפון אמר בשבט ומודה שזה גרם לה לצביטה בלב כי היא ידעה שהדברים שנאמרו אמיתיים. זה כמובן לא גרם לה לקלוט חס וחלילה מה הוא אמר כי אצל יעל ומושון כפי שלמדנו בפרק הקודם, יש מרחק עצום בין לדעת ובין לקלוט. ומושון? הוא בכלל עדיין שם את מבטחו בדן ומספר לנו שהוא קצת חושש כי הקשר (הדמיוני) ביניהם התרופף לאחרונה והם פחות מדברים.
קפיצה לאי המתים
לילה, שכנראה קיבלה את העשרים סנטימטר (בערך, לא רואים דרך הטנגה) שלה בלילה, ברחה לנועם. נועם בהתחלה מחפש אחריה ומספר לנו שלפחות עם לילה הוא יכול היה לדבר (אז ככה קוראים לזה) ושהוא כבר עייף מכל המחשבות האלו (מוח קטן, הרבה מחשבות, המון מאמץ). לאור העובדה שכנראה הלך לו טוב הלילה וכיוון שאי אפשר לרוץ לספר לחבר'ה, נועם נכנס להתקפה של שיגעון גדלות ומתחיל לקשקש על זה שהוא מלך האי. כאילו זה לא מספיק הוא בונה לעצמו כיסא ומתחפש למלך עם טוגה, שרביט וכתר מעלה קוקוס. אני חייב לומר, שאם זה לא היה מבוים על ידי ההפקה, הבחור בצרות קשות.
אתגר הפרס
במסגרת האתגר, על השורדים היה לעבור מסלול מכשולים במים, שכולל בעיקר קורות צרות שיש לעבור עם שיווי משקל. עליהם לעשות זאת שלוש פעמים הלוך חזור כשבכל פעם הם חוזרים עם משולש אחד. בתחילת האתגר כנראה ההפקה ביקשה מהשורדים לתת לשחר להוביל לדקה, כדי שהיא תרגיש קצת כמו מושון ותחשוב שהיא עומדת לנצח, מהר מאוד זה מתהפך ושחר עוברת לזחילה מה שמזכיר לנו את המיקום האמיתי שלה בשרשרת המזון על האי (קצת מתחת לתולעים). משה ויעל נתקעים בסוף החבורה, כמה סמלי ומשה אומר "השיווי משקל שלי לא טוב, בוא נגיד?" כאילו אנחנו לא יודעים שאין שום דבר שהוא טוב בו ובטוחים שהוא ימשיך למנות בפרקים הבאים עוד כמה דברים שהוא גרוע בהם. משה המוגבל, גם מצליח לקפוץ על הרפסודה ולהיפצע ברגלו מה שישר גורם לו לחשוש שזה יפריע לו באתגר החסינות, כי בעולם של מושון, הוא תמיד בדרך לנצח סופסוף. לא במפתיע, בגלל שנשארו רק עגלות, דן מנצח וזוכה לחלק שש מנות אוכל לששת השורדים שנותרו. הוא יבחר במנה הראשונה ואז את הסדר בו האחרים יבחרו מנות. המנות כוללות ארוחה עם סטייק, ארוחת עם המבורגר, נקניקיה בלחמניה, סנדביץ' עם גבינה, סלט ירקות ואורז ומים מהמחנה.
פה מגיעה הטעות הכפולה של דן. במהלך מפתיע הוא בוחר ראשון במנה הכי גרועה, אורז ומים מהמחנה. דן בטוח שזה שיא התחכום ושככה אף אחד לא יכעס עליו ומפספס את השקיפות הנוראית של זה, שאפילו לעדר המטומטמות של האי תהיה ברורה לגמרי דן אומר בעדות ש"את הסטייק שלי אני אוכל עם הצ'ק". כאילו זה לא מספיק, הוא בוחר ביעל להיות שנייה ומציין שמגיע לה כי היא הכי נלחמה (להגיע אחת לפני האחרון/המושון?). דן שכח את הדבר הכי בסיסי על האי, שחשוב לזכור כל הזמן כמה מפגרות ואינפנטיליות בנות הברית שלך ולא הצליח לצפות שזוג המסולקנות לא יסלחו לו על זה לעולם. אחר כך עוד יש כאלו שחושבים שהוא משחק את המשחק מעולה. משה כרגיל יודע אבל לא קולט ומפתיע בהבחנה דקה כשהוא אומר "דן, כמו חבר מרכז ליכוד בימים הטובים, ידע שהוא ירוויח מהבחירה שלו", או בקיצור יצא לו הביבי. דן מודה שהוא רואה ביעל אופציה להחזיר לעצמו את השליטה במשחק.
יעל בוחרת בסטייק, מרינה שזוכה להיות שלישית (מה שעוד יותר מרתיח את נעמה, קוסמטיקאית, כרמיאל) בוחרת בנקניקיה כי היא כנראה התגעגעה למשהו ארוך בפה ונעמה שנבחרת לרביעית זוכה לדחוף המבורגר. אצל מנו תחמנו האסטרטגיה לא נגמרת לעולם, אז הוא בוחר בשחר לפני משה כי "ליידיז פירסט" בלי לחשוש כי כאמור, משה לא קולט כלום גם אם מציירים לו את זה. או אז חוזרים לגנון יוכבד, הפעם החבר'ה בהפסקה ועושים חרם על הילד הרע. נעמה ומרינה נטרפות מזה שדן בחר ביעל לפניהן וזוממות להעיף אותו אם הוא לא זוכה בחסינות, לזה כנראה ההפקה קראה בפרומו לפרק "ברית נשית". יותר כמו נקמה של גנון. דן, שאמנם לא יודע להסתיר את האסטרטגיה שלו, אבל כן קולט מה קורה מסביבו, אומר שנעמה לא אוהבת שעושים דברים שמאיימים עליה ושהיא התעצבנה מהבחירה ביעל אז יכול להיות שהוא עשה טעות איתה, מבחינה אסטרטגית. לפחות הוא קולט כמה דפוק הוא יצא.
חזרה לאי המתים
בעוד המלך המשוגע (נועם) מדבר על הממלכה שלו מגיע המלך הבלתי מעורער של המשחק, המלך המטורף אל -קפון. נועם מיד מזהה איזה זיק בעיניים של קפון שהוא שילוב של טירוף, דאגה לקוריצה ושל המחשבה שהוא בדרך חזרה לאמא ומבלבל אותו עם נחישות. הוא קובע כי הפעם יהיה קשה לנצח באתגר כי קפון נראה לו ממש נחוש. קפון אכן מקבל את ההזדמנות בשתי ידיים פתוחות ומתרגש מהאופציה לחזור למשחק.
הקטע של הפרק קורה איך שקפון מגיע אל האי, קפון האסטרטג מי מבין שמשהו מוזר שם ושאם נועם הוא המודח השביעי והוא המודח הארבעה עשר, לאן נעלמו כל השאר? קפון מיד מתחיל לדאוג שנועם יחנוק אותו עוד רגע מה שמיד מתחבר למחשבה שקפון אשכרה היה בטוח שנועם כבר חנק שישה מתמודדים. אפשר רק להתנחם בכך שקפון לא ידע מה נועם ולילה עשו אתמול בלילה, כי בזה הוא כבר לא היה עומד, אז הוא כבר היה חייב לנקום את נקמת החיות.
אתגר החסינות או הנה עמודים דים דים דים...
השורדים צריכים לעמוד כל אחד על עמוד בגובה שישה מטרים שמקיפים אותו כמה חבלים שאפשר לאחוז בהם ולעמוד (בקושי רב) עליהם. האתגר יבדוק למי יש הכי כוח רצון. והנה כאן, סופסוף מגיע הניצחון של מושון !!!
מי שראה, בטח תוהה על איזה ניצחון אני מדבר? על זה שמושון לא הגיע אחרון ויעל נכנעת לפניו. כל אחד מתנחם במה שהוא יכול ומושון מההתרגשות, שיכור נצחון ועובר גם הוא לגוף שלישי "טיפה שמחתי שלא נפלתי ראשון, לפחות פה משה לא יסיים אחרון". זה רק אני או שנראה שכולם עברו לגוף שלישי מרוב געגועים לקפון? כדי שלא נחשוב שמושון השתנה לנו הוא יהיה הבא שייפול לא לפני שהוא יגיד שמה שמחזיק אותו זה ש"השבט שלי צריך אותי" (לא אותך, את הקול שלך) ואחרי שנפל להכריז שהוא נלחם על הכבוד שלו ושלדעתו (ורק לדעתו כנראה) הוא השיג אותו.
אחת לכמה זמן מגיעים גם פיתויים, כשגיא זוארץ מציע מאכלים ומשקאות שונים למי שיפרוש - מיץ, קולה, גלידה וסוכריות שוקולד. דן רוצה להתפתות כבר בשלב הגלידה מה שגורם למרינה ונעמה לצעוק עליו ולהגיד שהוא בוגד בהן ומזניח אותן ולנעמה לומר "דן הוא דן (הבחנה יפה), זה שהוא חושב רק על עצמו זו עוד סיבה שאני לא סומכת עליו (חסרות לך סיבות?)". מעבר לזה לא קורה יותר מדי, מושון מספיק לשיר שירים לפני שהוא פורש ונעמה דן ומרינה מנסים לשבור את שחר בכל מיני ניסיונות די עלובים מה שמחזיר אותנו למחשבה שכל התכנונים של נעמה ומרינה על דן, נשתלו בעריכה. מרינה ממשיכה לשחק במשחק 50 דברים שמעצבנים אותי בשחר ומכריזה "הכי עצבן אותי לראות ששחר מחזיקה" ונעמה המשיכה לפרוש את תורתה ואמרה "כנראה באשראם שלה עם היוגה, מלמדים אותה איך לעמוד בכאב". אין מה לומר הקנאה ממשיכה לאכול את שתי המסולקנות.
שחר ממשיכה להיות חזקה ומתעלמת מכל הניסיונות אך כרגיל גם חושפת את מה שלא צריך לחשוף (אל דאגה, לא התכוונתי שהיא מתחרה במרינה) ומכריזה שהיא "מחכה שדן יפרוש כי אז השבט שלו יעיף אותו". דן שכבר שקל לפרוש עוד קודם, מחליט לשים את מבטחו בהפקה ובשתי המסולקנות (או ביעל שלא מזמן קיבלה ממנו סטייק) ופורש (כשגיא מציע סוכריות שוקולד) לא לפני שהוא מספר לנו את כל קורות חייו "לומד מנהל עסקים 4 שנים... בלה בלה בלה למי איכפת ובסוף עומד שעות על עמוד". . מרינה בתגובה "הוא בגד בנו והשאיר אותנו חשופות בצריח" מה שגורם לי לתהות איך היא לא שמה לב שהיא חשופה עוד קודם. נעמה אומרת שהוא כמו ילד קטן ושהוא נכשל ברגע האמת. דן מסכם שהוא לא מרגיש בסיכון אלא אם כן הוא יודח במועצת השבט הקרובה ואז הוא ייצא טמבל ואז, בצורה די מעצבנת, נגמר גם הפרק כששחר והמסולקנות עדיין על העמודים.
לפני שנסיים אני חייב לציין שוב את המפנה של הפרק, שקרה באתגר החסינות. לא, אני לא מדבר על הניצחון של מושון וגם לא על הפרישה של דן, אני מדבר על הצלמים של התכנית שגילו סופסוף שלמרינה יש גם חלקים אחרים בגוף, אמנם לא טבעיים במיוחד, אבל שגם להם יש זכות קיום. במהלך האתגר, לפחות בשלוש הזדמנויות שונות, זכינו לאקסטרים קלוז אפ על הציצי של מרינה כשהוא נמרח בחושניות על העמוד. אחחחחחחחחחחחחח יה וואראדי. בוקר טוב לצלמים !
בפרק הבא
הפרומו מכריז "האם שני הגברים של האי הולכים הביתה" כדי שנחשוב שיש סיכוי שהמטומטמות יבינו סופסוף ויעיפו את דן ובמקביל מראה לנו את קפון מוביל על נועם באתגר שכולל שחייה עם בול עץ קשור אליהם. אבל אנחנו כבר למודי ניסיון שהרי נועם כבר משתגע, נחלש ועומד להפסיד לאורך כמה וכמה פרומואים.
בהמשך, השורדים מקבלים מראה גדולה. זוהי הזדמנות מעולה לבנות לבדוק שמאגרי הסיליקון נשארו מלאים ושמאגרי השומנים התדלדלו ואילו לבנים זו הזדמנות לבדוק כמה קשה יהיה להם לחדור לקניון כמו שהם נראים. משה מפגין ידע מפתיע בתחום (לפחות משהו אחד הוא יודע) ומכריז "הרגשתי כמו זכריה זביידי בהדרים או כמו מרואן ברגותי בכלא מעשיהו". אני רק תוהה, האם מושון התכונן לטריוויה על מחבלים או שפנו אליו לעשות פיגוע בבית הקפה שלו בחולון?
את שאר הגיגיו בנושא קולנוע וטלוויזיה תוכלו לקרוא באתרו בכתובת http://www.psychojr.com
